חפש:
להציג בחורות
חפש:
להציג בחורות

מבוא למחקר אודות חוק מיסוד הזנות (מאמרים)

כמעט בכל דיון הקשור לזנות ולסחר בנשים, מועלית ההצעה למסד את הזנות כפתרון. תומכי הרעיון טוענים כי המיסוד יאפשר לזהות ולהרחיק מתעשיית המין גורמים פליליים, לשמור על זכויות הנשים ולמנוע מטרד לציבור. גם המדינה אמורה להרוויח ממיסוי תעשיית המין. כיוון שמדינות שונות התנסו במיסוד הזנות, מן הראוי לקיים את הדיון הציבורי בישראל לאור ניסיונן. מחקר מדיניות זה מבקש ללמוד מהו מיסוד הזנות ומהן השלכותיו. המחקר מראה כי אין לראות ב"מיסוד הזנות" מונח הומוגני. במדינות שונות קיימים הסדרי או משטרי מיסוד שונים מאד, המשקפים תפיסות מגוונות של הזנות. לאחר שנציג את עיקרי הויכוח ביחס לגישות השונות ביחס לזנות ולמיסודה , נסקור את המצב בישראל ולאחר מכן נבחן את הסדרי המיסוד בארבע מדינות, תוך התמקדות במספר מרכיבים: מדוע החליטה כל מדינה למסד את הזנות, טיבה של החקיקה הממסדת , וכיצד השפיע תהליך המיסוד על כל הנוגעים בדבר - על מצבן של קורבנות סחר בבני אדם ושל נשים העוסקות בזנות, על הסרסורים והסוחרים ועל מצבה של המדינה, בעיקר מבחינה כלכלית. לבסוף נבחן את השלכות המחקר על ישראל.
- האם יש להותיר על כנה את המדיניות הקיימת בנושא או לשנותה - ואיך.
- האם מיסוד הזנות יכול להיות פתרון למצב בישראל ?
על מה מתבסס המחקר?
מחקר זה ייחודי בסוג המקורות שעליהם הוא מתבסס ובמגוונם. פרט לספרות תיאורטית, נאסף מידע אמפירי ועדכני מדו"חות של רשויות ממשלתיות ושל ארגונים לא ממשלתיים מהולנד, גרמניה, אוסטרליה וממדינת נבאדה בארצות הברית. השוואה בין מדינות שונות נועדה לאפשר בחינה יסודית של משטרי מיסוד הזנות בהקשריהם המקומיים: הכלכליים,הפוליטיים והחברתיים-תרבותיים.הולנדוגרמניה מייצגות מדינות שכנות, החברות באיחוד האירופי ואשר נתוני היסוד שלהן דומים. מולן נבחרו מדינות מיבשות אחרות, שבהן התנאים שונים לחלוטין, ובהתאמה - גם משטרי מיסוד הזנות שלהן. המידע שנאסף לצורך המחקר משקף טווח רחב של עמדות אידיאולוגיות כלפי הזנות - מאלה הרואים בה מנגנון של ניצול נשים והשפלתן, ועד אלה הרואים בזנות עבודה ככל שאר העבודות. בכל אחת מהמדינות שנבחנו, פנינו למומחים ולגופים ציבוריים רלוונטיים: משטרה, פרקליטות, דווח מיוחד לענייני סחר בבני אדם וארגוני זכויות אדם המסייעים לקורבנות סחר, וכן ארגונים המסייעים לנשים בתעשיית המין לקדם את זכויותיהן. שלחנו להם שאלונים זהים, ובאמצעותם ביקשנו לבחון את תהליך המיסוד על כל היבטיו. נוסף על המקורות שצוינו לעיל, המחקר מתבסס על תשובותיהם של חמישה עשר מומחים וארגונים.
הקשיים שבמחקר על זונות
המחקר נתקל בשורה ארוכה של קשיים. ראשית, קשה להשיג נתונים מדויקים על תעשיית המין, וזאת בשל אופייה של התופעה ורצונם של כל המעורבים להצניע את חלקם. קושי זה תקף גם במדינות שבהן הזנות מוסדה. למשל, בעוד שגופי ממשל נוטים להמעיט בהיקפו של הסחר בבני אדם בתחומם, במיוחד לנוכח העניין הבין-לאומי בו, נשמעת טענה הפוכה כלפי ארגונים לא ממשלתיים המסייעים לקורבנות, אשר נוטים להבליט את ממדי הסחר בבני אדם כדי להעלותו למודעות הציבור ולהאיץ ברשויות לטפל בו. ההערכות המספריות שיוצגו במחקר זה יביאו בחשבון הסתייגויות אלו. גם פענוח נתונים קיימים אינו נטול קשיים. אם מזהים עליה במספר קורבנות סחר בשנים שלאחר מיסוד הזנות אפשר לייחס אותה לגורמים כמו התמקצעות רשויות וארגונים באיתורן, לעליה במודעות לנושא ולתקציבים המוקצים לו. קושי נוסף במחקר נבע מכך שלא כל הגורמים נענו לפניותינו , ובתשובותיהם של אלה שענו התגלו לעיתים סתירות על מצב הדברים באותה מדינה, או שהיה קשה להבחין בין עובדות לדעות. שני נושאים חשובים לא נכללו במחקר, מכיוון שלא נמצא מידע אודותיהם: אף שבמחקרים שנעשו במקומות אחרים נטען כי לעיסוק בזנות יש לעתים קרובות השלכות נפשיות קשות, מצבן הנפשי של העובדות בתעשיית המין לא נחקר לעומק במדינות בהן מוסדה הזנות. בנוסף, בויכוח על אודות מיסוד הזנות נטען לעתים כי למיסוד ישנה השפעה שלילית על כל הנשים. זאת כיוון שמתן לגיטימציה לזנות מעניק הלגיטימציה להטרדות מיניות ולראייתן של נשים כאובייקט מיני. כיוון שלא ניתן לבודד את מיסוד הזנות מיתר ההשפעות הקיימות על נושאים אלה, המחקר לא בחן טענות אלה.
קושי נוסף בו נתקל המחקר היה היעדר הסכמות על הגדרות של מונחים בסיסיים בין מדינות, שיטות משפט ואף לא בין גישות פמיניסטיות שונות. לדוגמה המונח "קורבן סחר". לפי הפמיניזם הרדיקלי רוב הנשים העוסקות בזנות הן קורבנות סחר, משום שלא בחרו בכך אלא אולצו לכך מתוקף נסיבות שונות ואינן עוסקות בכך באופן עצמאי, אלא, לרוב, באמצעות "גורם מתווך" כמו סרסור או סוחר נשים. בקוטב השני מצויה גישתם של ארגוני עובדות מין, ולפיה יש בזנות ממד של בחירה, הגם אם מצומצם. לטענתם, ניפוח מספרי קורבנות הסחר נועד לעורר פאניקה, בעוד שבפועל, נשים רבות מעוניינות להגר למטרות זנות, אך חוקי ההגירה המחמירים מונעים זאת מהן. פרוטוקול האו"ם אימץ גישה הנוטה יותר לגישה הראשונה, כאשר קבע כי עבירת סחר בבני אדם מתקיימת גם כאשר קורבן הסחר מסכים לסחר בו. גם המשפט הישראלי אימץ הגדרה זו וקבע הלכה, ולפיה גם אם הביעה אישה את רצונה לעזוב את ארצה כדי לעסוק בזנות, היא תיחשב קורבן סחר. ראו בש"פ 291/01 ריבאי נ' מ"י, ]פדאור)לא פורסם( 01)1(3[, עמ' 3. מחקר זה מתבסס על הגדרת פרוטוקול האו"ם מספר A/51/309 בנושא סחר בנשים, המסמך המרכזי במשפט הבינלאומי בנושא. הבדלי ההגדרות של "קורבן סחר" מבטאים הבדלי גישות עמוקים ביחס לתופעת הזנות. ההתייחסות הבסיסית כלפי הזנות היא גורם מפתח משום שהיא קובעת באיזו דרך תבחר כל מדינה לפעול: האם למסד את הזנות ואיך - אילו חוקים יחוקקו, אילו חוקים יאכפו בקפדנות, ועוד. לכן נסקור את התפיסות השונות.
המקורות הם:
World Charter For Prostitutes' Rights

תגובות

שם
תגובה
שלח